והפעם: איך תינוקות ופעוטות לומדים לצייר?
טושים, עפרונות, עטים, צבעים, גירים ושוב טושים - מלהיבים ומרגשים את הפעוטות והם פשוט מבקשים: תנו לנו ללמוד לצייר! ואנחנו נענים בשמחה, נהנים לראות אותם מנסים ומצליחים, גאים בעצמם ודוהרים קדימה.
הציור הראשוני הוא הבסיס לכתיבה ולקריאה ולכן "כל המרבה הרי זה משובח"
כלי הכתיבה הראשון הוא בעצם האצבע: זו שיודעת לצייר
נקודה של קטשופ על הצלחת, או ליצור נקודה
של "בור באמצע הפירה". הציורים הראשונים מאוד
נקודה של קטשופ על הצלחת, או ליצור נקודה
של "בור באמצע הפירה". הציורים הראשונים מאוד
מלכלכים שכן השליטה בתנועות בתחילתה
וקשה לקרוא לזה ציור, אלא יותר כחקירה.
וקשה לקרוא לזה ציור, אלא יותר כחקירה.
הציור הרשמי הראשון מוגדר כשרבוט והוא מכיל רצף של שלוש דרגות התפתחותיות
הפעוטות מחזיקים את כלי הכתיבה עם כל כף היד
ומזיזים את הידיים הלוך וחזור על הדף וגם מסביב.
עתה הם חוקרים מה קורה? ומרוצים מאוד
ומזיזים את הידיים הלוך וחזור על הדף וגם מסביב.
עתה הם חוקרים מה קורה? ומרוצים מאוד
לגלות שהתנועה מובילה לסימן שנשאר.
הם נהנים מהתוצאה אבל כל הכיף הוא בתנועה
ולכן הם לאו דווקא מסתכלים על מה שהם מציירים.
כאשר הפעוטות לומדים להסתכל על הציור,
לעיתים קרובות הם יוסיפו שרבוט על
הם נהנים מהתוצאה אבל כל הכיף הוא בתנועה
ולכן הם לאו דווקא מסתכלים על מה שהם מציירים.
כאשר הפעוטות לומדים להסתכל על הציור,
לעיתים קרובות הם יוסיפו שרבוט על
שרבוט או בכוונה יציירו מחוץ לדף כדי לבדוק מה ההבדל.
שרבוט בשליטה - גילאי 2-3
בשלב זה הילדים מבינים את התוצאה ומכוונים אליה. תנועות גדולות קדימה ואחורה, למעלה ולמטה - ייצרו
קווים וההצלחה מולידה מוטיבציה לחזור על כך שוב ושוב.
בהמשך התנועות הופכות למשוכללות ונשלטות יותר ועיגולים
מתחילים להופיע. לרוב העיגולים לא סגורים והאמת
שגם לא ממש עגולים אבל זו ההתחלה...
שגם לא ממש עגולים אבל זו ההתחלה...
ניסיונות אלו הם הבסיס להעתקת צורות ולכתיבה
בעתיד הקרוב.
בעתיד הקרוב.
שרבוט עם שם - גילאי 3-4
בשלב זה הילדים כבר אוחזים בדרך כלל את כלי הכתיבה בעזרת האצבעות והנעת כלי הכתיבה היא בעקבות
תנועת פרק כף היד (בניגוד לכל היד שנעה בשלבים הראשונים).
הם מציירים מגוון סימנים והם נהנים לתת להם שמות
כמו: גשם, דשא, קפיצות. הם מבינים שלסימנים גרפיים
יכולה להיות משמעות (הכנה לקריאה) אבל בינתיים,
הסימנים שלהם מאוד סובייקטיבים והם יכולים
יכולה להיות משמעות (הכנה לקריאה) אבל בינתיים,
הסימנים שלהם מאוד סובייקטיבים והם יכולים
לקרוא להם "נדנדה" בעקבות התחושה שהם חוו בציורם:
מעלה מטה עם כלי
מעלה מטה עם כלי
הכתיבה.


תודה על המידע.
השבמחקאני מאוד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך וזה מעלה לי הרבה זכרונות משלבי ההתפתחות של בני הצעיר.
אני זוכר שהוא נולד וגילו אצלו בעיה התפתחותית קלה, אני ואשתי הלכנו למרכז להתערבות מוקדמת - אבני דרך ושם נתנו לנו את העזרה על איך לשפר את הבעיה ואיך לעזור לו בעזרת תרגילים של ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. חלק מהתרגילים כללו את העניין של לתת לו להחזיק את העפרון, טוש או עט שיוכל לצייר ולשים לב שהוא מחזיק את העט כמו שצריך ולנסות לשים לב לתנועות שלו. עשינו כמו צילומי וידאו של בני מצייר והגענו עם הסרטים לשם והם נתנו לנו תרגילים על מנת להמשיך את הפעילות איתו ואת ההתפתחות התקינה.
היום בני כבר מתקדם כמו כל בני גילו, והרבה בעזרת התרגילים שנתנו לנו במרכז להתערבות מוקדמת.
ושוב תודה על הפוסטים!