

כשהייתי קטנה,
שחקנו סימני דרך בשכונה.
הגירים ממילא היו בסביבה
(מקסימום לוקחים מהכיתה)
ואנחנו ממילא הינו בחוץ.
סימנו חיצים, והתרוצצנו
בלי חשש על המדרכות וביניהן.
המציאות השתנתה,
אבל הכיף שלצייר שלא-על-הנייר,
הוא אותו כיף!
מה שהיה (פחות מכוניות וסכנות) היה. ואם תתנו לילדים גירים ומדרכה או חנייה, ברור שהם ישארו לידכם ותחת השגחה. משחק הקלאס נעלם לו מהנוף (כנראה הגיע לאותו המקום של החבל והגומי....) ואם אתם רוצים לראות את הילדים מציירים בגירים ומשחקים - כנראה שתצטרכו לתת להם רעיונות בעצמכם.
אז לא צריך לשבור את הראש והנה כמה רעיונות מרחבי הרשת
אמהות ומורות מעלות תמונות מקוריות של הילדים משחקים ולומדים דברים חדשים תוך כדי
אמהות ומורות מעלות תמונות מקוריות של הילדים משחקים ולומדים דברים חדשים תוך כדי
| אומרים את שם המספר כאשר קופצים אל העיגול |
| אומרים את שם האות כאשר קופצים אל העיגול |
במקום דף עבודה:
זזים, מתרכזים, נזכרים, מחדדים, מתרגלים, מפנימים, מתבלבלים, מתקנים, צוחקים, מרוצים
| בשביל הקשב להגיע מקצה לקצה דרך העיגולים באותו הצבע |
![]() |
| בשביל שיווי המשקל לצייר "נחש" וללכת עליו |
![]() |
| בשביל הציור והמוטוריקה העדינה לקשקש עם גירים על משטח ועם מים ומכחול לצייר מעל |
| לא חייבים ביום אחד והכי כיף ביחד |
![]() |
| בשביל ההתמדה והסיפוק מהתוצאה |
![]() |
| מותר לצייר על הטרמפולינה? אם כן, זה יהיה ממש כיף לכוון את הקפיצות אל הצורות |
רעיון למשחק:
מציירים ספירלה של מספרים כמו בתמונה
השחקן הראשון עומד בעיגול המרכזי
וקופץ על רגל אחת לאחת המשבצות וחוזר חזרה לעיגול הצבוע
אם הצליח לקפוץ בדיוק - בלי לגעת בפסים
הוא כותב את האות הראשונה של שמו על המשבצת אליה קפץ
ומכאן אסור לאף אחד לדרוך את אותה המשבצת.
התור עובר לשחקן אחר שמנסה בתורו להגיע למשבצת חדשה.
אפשר להגיע למשבצת מרוחקת על ידי עצירה במשבצת בדרך ובתנאי שלא כתוב עליה אף שם.
המשחק מסתיים שעל כל המשבצות יש אותיות של השמות
המנצח הוא זה שהאות שלו מופיעה על הכי הרבה משבצות
ויש גם בלוג של אמא שציירה עם הילדים
מסלול ענק למכוניות קטנות
בגירים שהם הכינו בעצמם בבית
כאשר הגירים רטובים,
הצבע נמרח וקל יותר לצייר
ויודעי דבר מבטיחים
שהציורים שנעשים
עם גיר רטוב
נשארים יותר זמן
להתראות
יעל









אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה