בשבועות הראשונים נדמה שהתינוקות לא עושים הרבה.
טוב, נדמה לנו!
האמת שהם עובדים קשה - עובדה, הם רוב הזמן עייפים וזקוקים לשינה.
בין שינה לשינה, מופעות להן דקות עירנות בודדות.
לאט ובהדרגה הן ייאספו לפרקי זמן מתמשכים יותר ויותר, אבל בנתיים רגעים אלו מופיעים פה ושם בלי הגיון נראה לעין.
כאשר הם עירנים, התינוקות ינסו להבין "מה קורה פה?"
ולאחר זמן קצר של ספיגת המראות, הקולות, הריחות,
התנועות והתחושות שיש לעולם להציע להם,
הם ירגישו ש-די! אין להם כוח יותר ושמישהו יבוא לכבות את כל זה.
הזעקה לעזרה היא חד משמעית
והבכי הרם לא משאיר מקום לספק.
המעברים בין "כיף לי פה" ל"הצילו!" הם מהירים מאוד ואף תינוק לא יישרוד ללא מבוגר לידו שיקרא את האותות.
וההורים, יודעים בדרך כלל לקרוא ולספק את מה שנחוץ.
בדרך כלל...
לפעמים זה מאוד מבלבל ותהיות כמו "היא הרגע אכלה....יכול להיות שהיא עדיין רעבה?" הן מנת חלקה של כל אמא.
הטבע מבוסס על עיקרון ה"בדרך כלל" הזה, שהרי אין עולם מושלם.
פיספוסים הם חלק מהחיים ולא יקרה שום דבר אם לא נקלע בניחוש הראשון אלא רק בשני, בשלישי ואפילו ברביעי.
הרי שמה שחשוב הוא, שיש פה מישהו שאוהב ומחוייב לנחש ולנחש עד שהכל יסתדר.
ובכל זאת...
אנחנו הופכים חכמים מדור לדור ויש מומחים שחוקרים, עוקבים והם מלאי תובנות.
מומחי ההתפתחות יודעים להגיד, שככל שההורים יודעים לקרוא את הסימנים הזעירים בהתנהגותם של התינוקות, כך משגשגת התפתחותם.
כדאי להורים להכיר את ששת מצבי הערות של התינוקות, מאחר ולכל שלב, התנהגות אופיינית משלו ובכל שלב, התינוקות שלנו צריכים משהו אחר.
מתי לדבר אליהם ולשיר?
באיזה שלב הם אמורים להגיב?
מתי לעזור להם להירדם?
מתי שנתם עמוקה ואפשר להעביר אותם למיטה (ומתי לא כדאי, כי יש יותר סיכוי שהם יתעוררו)?
ומהו האות המבשר על אי נוחות ועלול להתפתח לבכי?
בטבלה הבאה ריכזתי ממספר מקורות, את תיאורי ההתנהגות בכל אחד משלבי הערות,
ועוד יותר חשוב - איך מומלץ להגיב להם.
אם נעזרתם בה, אשמח לשמוע בתגובה:)
בהצלחה יעל
מצב ערות
|
תיאור התנהגות
|
מה זה אומר?
|
שינה עמוקה
|
התינוקות שוכבים בשקט, כמעט
ואינם זזים.
נושמים בנשימה סדירה ומדי
פעם נאנחים
|
התינוקות מנותקים מהסביבה
וגם אם נשמיע קול חזק בקרבתם, הם לא יתעוררו.
|
שינה קלה
|
העיניים עצומות אבל נעות
במהירות וניתן לראות מדי פעם את רפרוף העפעפיים.
מדי פעם פוקחים את העיניים
או עושים תנועות מציצה עם הפה.
הם נעים יותר בתנועות רכות
של הזרועות והרגליים, מעווים את גופם ואת פניהם.
נשימתם מהירה יותר מבשלב
השינה העמוקה ופחות סדירה.
קולות בסביבה יכולים להעיר
אותם, והם יכולים להיבהל ו"לקפוץ" מרפלקס מורו.
|
לפעמים זהו אות מבשר
להתעוררות,
ולעתים יחזרו לשלב השינה
העמוקה.
|
ישנוניות
|
העיניים נסגרות מדי פעם
וכאשר הן פקוחות, המבט מצועף ולא ממוקד (נראים "משועממים")
תנועות של הימתחות,
"זריקת" הזרועות או הרגליים ופיהוקים.
מגיבים לגירויים אך בתגובה
מאוחרת. נבהלים יותר.
|
לא לגמרה ערים ולא מעבדים
מידע
|
ערנות שקטה
|
העיניים פקוחות, הפנים
בהירות ומבטם ממוקד.
גופם שקט, נראים שלווים.
בוחנים ומסתכלים אך נשארים
פסיביים.
מגיבים לגירויים עם עיכוב
קל בתגובה.
|
התינוקות פנויים ללמידה:
להתבוננות בפנים, לשיחה ולמשחק
|
ערנות פעילה
|
העיניים פקוחות והגוף פעיל.
נבהלים פחות מגירויים וזזים
עם כל הגוף.
הזרועות והרגליים נמתחות
ודוחפות בתנועות ספונטניות ועם הגיל התנועות יהפכו למכוונות.
|
לעתים שלב זה מבשר אי נוחות
|
בכי
|
בכי או צווחות.
פעילות לא מאורגנת של כל
הגוף.
קשה לעניין אותם בגירויים
חיצוניים ולרוב לא יגיבו
|
להרים על הידיים ככל שניתן.
לא לפחד שהפעולה תוביל
לפינוק.
להפך!
כאשר התינוקות מוחזקים הם
לומדים להירגע מהר יותר.
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה